‏הצגת רשומות עם תוויות משפחה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משפחה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 17 בדצמבר 2013

יש פה חלון :)

ייתכנו כמה סיבות שבזכותם הגעתם לעמוד הזה, אחת מהן היא אולי כי ראיתם את החלון ראווה שלי שנמצא במכללת שנקר (רחוב אנה פרנק 12, רמת גן, בניין פרניק) וסרקתם את הברקוד שמופיע בו.




אני אציג את עצמי, קוראים לי רוני ארצי ואני סטודנטית במחלקת עיצוב תכשיטים בשנקר. בבלוג הזה אני כותבת על הקורסים השונים שעברתי בשנקר ועל תהליך העיצוב של כל אחד מהתכשיטים שלי.
כאן תוכלו לקרוא על תהליך העיצוב של תכשיטי האופנה, תכשיטי פלסטיק, תכשיטי 2 גרם כסף וזהב ועוד רבים אחרים מהתכשיטים שלי שחלקם בתצוגה של חלון הראווה וחלקם לא. תמונות ותכשיטים נוספים שלי אתם יכולים לראות באלבום ה-Flickr שלי.

לכל שאלה, בקשה או הזמנה אתם מוזמנים לפנות אלי במייל roni.artzi@gmail.com  

הרבה אנשים שואלים אותי מדוע פתחתי בלוג ולמה הוא נועד? יש לי כמה תשובות, האחת היא שזו דרך נוחה עבורי להסביר ולהראות למשפחה, חברים שלי וכל מי שמתעניין, מה אני לומדת ומעצבת. לפעמים קצת קשה להסביר מדוע שיעורי הבית שלי במחלקת עיצוב בשנקר היא לצלם דברים משונים ברחוב או ליצור אובייקט מנייר/קרטון או מדוע אני צריכה ומבקשת תקליטים ישנים לפרויקט הבא שלי. כל רשומה בבלוג הזה מסבירה על תהליכי עיצוב  בקורסים השונים ואת תהליך העבודה שלי עד לתכשיטים הסופיים וההגשה שלהם. סיבה נוספת שבגללה פתחתי את הבלוג היא כדי לתעד את השנים שלי בשנקר, עוד כמה שנים קדימה כשארצה להיזכר או לשתף אני אוכל בקלות לראות ולהיזכר.

אז אחרי ההקדמה הזו, זה הזמן להסביר על הקורס הנוכחי - קורס חלונות ראווה. בשנה הרביעית והאחרונה בשנקר אחד הקורסים הוא קורס חלונות ראווה. זהו קורס שבו אנחנו מתמודדים עם אופן התצוגה של קולקציות התכשיטים השונות שעיצבנו במהלך 3 השנים הראשונות בשנקר בחלל שהוא חלון ראווה. 

הבקשה של המנחים שלנו היא ליצור, לבנות ולעצב את החלל שבו יוצגו התכשיטים באותו קו עיצובי שבו אנחנו מעצבים את התכשיטים שלנו. עיצוב החלון צריך לייצג את האופי שלנו כמעצבים.

זה קורס שמתחיל בהצגת כל התכשיטים של כל אחת מאיתנו שעוצבו ויוצרו במהלך 3 השנים,  הכל מונח על שולחן אחד גדול וכל אחת מאיתנו צריכה להבין מה מאחד את כל העיצובים ואת האופי שלנו כמעצבים. במהלך השנים בשנקר יש קורסים שונים ומגוונים שאינם זהים בבקשות שלהם ובתהליך ושיטת העבודה ולכן במבט ראשון לא תמיד אפשר להבין מה הקשר בין כל האובייקטים שעיצבנו במהלך השנים. פעם זה עיצוב משקפיים, שח-מט, סיכות ועגילים, עיצוב עם אמייל או עבודה בעץ  מה יכול לקשר בין כולם? 
במבט כולל על המגוון הגדול של הדברים אפשר להבחין מה מאפיין את כל אחד ואחת מאיתנו.

בשיעור הראשון הצגנו את המגוון הגדול של התכשיטים ולצידם 3 אובייקטים חדשים שהכנו עבור השיעור, אובייקטים שמייצגים את המכלול שהופיע על השולחן.




אלו 3 האובייקטים שהכנתי לשיעור

אובייקט מס' 1 מקרטון ביצוע
  אובייקט מס' 2 מנייר קראפ 
  (Tissue Paper)
אובייקט מס' 3 מספר קריאה


אחד המאפיינים שחזר על עצמו בעיצובים שלי היה צבע, היה ברור לי שצבע יהיה מאפיין שגם יופיע בחלון ראווה שלי. האובייקט שהכי עניין אותי היה הראשון, זה עם הרקע הצהוב. התרגיל הבא שנתנו לנו היה להגדיל את הרעיון שלנו לגודל גדול יותר ומוחשי ולנסות לעשות נסיונות שונים עם אותו רעיון. 

וכך לקחתי את רעיון החלוקה לקוביות עם פסים והגדלתי אותו


התכשיטים תלויים על הקיר בכיתה 
במקביל לצבע הצהוב עשיתי נסיונות אחרים עם צבעים אחרים, כדי לראות איזה צבע יותר מתאים להיות רקע לתכשיטים שלי, אני כמעט הייתי בטוחה שצהוב הוא הצבע המתאים, כשבשיעור הציעה לי אחת המנחות לבדוק את הצבע הכחול. 


חלק מהתכשיטים על רקע צהוב

חלק מהתכשיטים על רקע כחול

 רק אחרי שניסיתי הבנתי שכחול באמת נותן רקע יותר מחמיא לרוב התכשיטים, הרבה יותר מצהוב. 

אז כחול..



מניפת צבעים בגוונים כחולים








 קורס חלונות ראווה הוא קורס קצר, כל שנה ד' מחולקת לקבוצות של 5 אנשים, כל קבוצה מקבלת 3 שיעורים (שלושה שבועות) ובשבוע החמישי ישנה הגשה. הזמן קצר והמלאכה מרובה וצריך להגיע לפתרונות ורעיונות נכונים בזריזות.

השלב הבא היה קומפוזיציה ורעיון איך לבנות את החלון. החלטתי במקום לעשות חלוקה עם פסים על רקע צבעוני, לבנות קוביות עם עומקים שונים שבכל אחת מהקוביות תהיה רקע לקולקציה. הרקע של הקוביות יהיה בגווני הכחול שונים.

כדי להחליט על קומפוזיציה וסידור התכשיטים, הדבקתי עם מסקינטייפ על הרצפה בבית את השרטוט של החלון שאני מעוניינת לבנות, בגודל זהה לארון, אחד על אחד, כהדמייה לחלון שאני אבנה בהמשך. כמות התכשיטים והאובייקטים של כל אחת מאיתנו היא גדולה ביותר, וכמו כולן גם אני הייתי צריכה לברור ולהחליט איזה מהתכשיטים יגיע לחלון ואיזה מהם ישאר ארוז בבית. 


התכשיטים על הרצפה בסלון

אחרי שהחלטתי על רעיון הקוביות ניגשתי עם המידות של החלון למחשב והתחלתי לתכנן. שרטטתי את כל הרעיון בתוכנת תלת-מימד וידעתי בדיוק מה מידות העץ שאני צריכה כדי לבנות את התצוגה שלי.

למען בניית הארון הזה גייסתי את אבא שלי, ואני חייבת להודות ולציין שיש לי מזל גדול שהיה לי מישהו שיכול היה לעזור לי לבנות וליצור את העיצוב הזה. ניגשתי עם אבא למחסן עץ באיזור התעשייה ברעננה, רכשנו שם פלטות עץ, ומשם עברנו לנגר שחתך לי את העץ לפי המידות שביקשתי. 27 חתיכות עץ בגדלים שונים, קניה גדולה של מסמרים וברגים ואפשר להתחיל לבנות את הארון תצוגה.





התכנון היה מדויק, אם יורשה לי לציין, וכך ביומיים בנינו קוביה קוביה, מחוברות אחת לשניה.
גודל החלון, הוא 205 ס"מ גובה על 125 ס"מ רוחב. 

אני ואבא בונים את הארון תצוגה


ארון התצוגה בנוי

אחד הדברים החשובים בקורס הזה הוא לדעת להציג את התכשיטים שלנו בצורה שמחמיאה להם. אחד הגורמים שמשפיעים על כך הם התאורה. בחלק העליון של הארון השארתי מקום ל-3 נורות לד שיאירו את הארון. נורות הלד הן בצבע צהוב, הצבע הלבן פחות מחמיא לתכשיטים ופחות התאים לרקע הכחול שבחרתי. בהמשך כשהתגלה לי שהנורות האלה לא מספיקות , הוספתי פסי לד שאפשר לראות בתמונות של הארון המוכן.


החלק העליון של הארון והתאורה


בדיקת תאורה של הארון

הארון בנוי מקוביות בעומקים שונים שאח"כ נצבעו בגוונים שונים של כחול, בנוסף לכל הקוביות האלה הוספתי 2 קוביות נוספות בעזרת צבע בלבד.


סימון הקוביות שיעשו בצבע


אפשר להתחיל לצבוע


שכבת צבע ראשונה 

הדבר הבא שהיה חשוב לתכנן זה איך אני אעמיד את התכשיטים בארון תצוגה. כל מאפיין בתצוגה הוא חשוב ואמור להתאים לקונספט הכללי של העיצוב. ולכן החלטתי לעשות דיבלים ריבועיים מעץ שאותם אני אחבר לגב הקוביות ועליהם אני אניח את התכשיטים. כמו פס ייצור, לקחתי לייסטים מעץ ב-2 מידות שונות והתחלתי לנסר לחתיכות קטנות, לקדוח ולטפל בקצוות של כל אחד מהדיבלים.



קידוח הדיבלים כהכנה לחיבור לגב התצוגה

הארון מוכן וצבוע ב-2 שכבות של צבע, ישנה תאורה ועכשיו כל מה שנותר היה לחבר את הדיבלים שהכנתי לגב התצוגה ולהעמיד את התכשיטים.


העמדת התכשיטים על הדיבלים מעץ



וככה בלי לשים לב, 5 שבועות של עבודה קשה עברו ועכשיו אני עם ארון תצוגה שמופיע בכניסה לבניין של שנקר. עוד משנה א' כשהייתי עוברת בבניינים השונים ורואה את החלונות של שנה ד', חששתי מהרגע הזה, מהרגע שבו אני אצטרך לבנות ולייצר ארון תצוגה משלי. כזה שייתן רקע טוב לתכשיטים, עם תאורה נכונה. ארון שאני אהיה גאה לעמוד לצידו ולהציג אותו כשלי. 

אלו היו 5 שבועות של לחץ וטירוף, חוסר שינה וחוסר רצון לאכול. 5 שבועות שבהם הטרפתי את המשפחה והסובבים אותי ונתתי את כל כולי לחלון הזה. אני שלמה וגאה בתוצר שעומד שם בכניסה לבניין. אני יודעת שנתתי את כל כולי. 

אני מזמינה את כל מי שלא ראה, להגיע למכללת שנקר (רחוב אנה פרנק 12, רמת גן, בניין פרניק) החלון מוצג בכניסה של הבניין מ-18.12.2013 ועד 12.01.2014.




כמו תמיד, אני מקווה שנהנתם לקרוא על התהליך העבודה שלי ועל החוויות שלי מהקורס. 


תמונות נוספות של התכשיטים ועבודות נוספות שלי, תוכלו למצוא בפליקר שלי:


מקווה שנהנתם

רוני

יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

קורס אמייל

רציתי לומר קודם תודה על התגובות ברשומות הקודמות, תודה על הפניות האישיות שלכן אלי. תרגישו חופשי לשאול וליצור איתי קשר, אני תמיד שמחה לענות על שאלות ולשמוע מכן.

** אתם מוזמנים ללחוץ על התמונות ולהגדיל אותם, כמו כן גם לעשות Pin ולתייג בפינטרסט **

השבוע התחלתי את השנה האחרונה והרביעית לתואר  ועוד לא סיימתי לספר לכן על השנה האחרונה. 
השנה הנוכחית תעסוק בעיקר ביצירת קולקציה אחת גדולה, שזה פרוייקט הגמר שלי. התכנון הוא לתת לכן להיות עדות לתהליך לאורך השנה. אבל לפני שנקפוץ לשנה הבאה נסיים עם השנה הקודמת.

אז מה זה בעצם אמייל?

אמייל הוא חומר צבעוני הנוצר מהתכת אבקת זכוכית על שכבת מצע (כגון: מתכת, זכוכית, קרמיקה או אבן) ע"י אפייה (לרוב בטמפרטורה של 750-850 מעלות צלזיוס) (נלקח מויקיפדיה).

מה הקשר בין אמייל לתכשיטים?
יש הרבה קשר, אמייל הוא חומר שאפשר לשים אותו על המתכת וליצור תכשיטים צבעוניים ומשגעים. אתם מוזמנים לשוטט ברחבי גוגל ולראות את היופי של תכשיטי אמייל. בתור חובבת צבע גדולה, אמייל היה אחד הקורסים האהובים עלי השנה.

קורס אמייל הוא קורס שחיכיתי לו עוד משנה א'. אמנם בשנה א' לא ניתן לבחור את הקורס הזה, אבל כבר אז יצא לי לראות את תוצרי הקורס של הסטודנטים מהשנים שמעלי ומיד התאהבתי וידעתי שאני צריכה לחכות בסבלות. בשנה השניה שלי כבר יכולתי לבחור את הקורס, אבל לצערי לא נותר בו מקום וכך נאלצתי לחכות  לשנה השלישית כדי להשתתף בקורס הכי צבעוני בשנקר.

בקורס הזה זכינו ללמוד שיטות שונות בעבודה עם אמייל ואני אשתדל להסביר את ההבדלים בין השיטות השונות. 


 אמייל מגיע בצורה של אבקה, כמו חול צבעוני שאותו מפזרים בכל מיני טכניקות על גבי המתכת. את המתכת מכניסים לתנור חם לכמה שניות עד דקות ומקבלים משטח חלק וצבעוני.

התרגיל הראשון שקיבלנו היה להכין שבלונות שבעזרתן נוכל לכסות חלק מהמתכת ולשחק עם השכבות והצבעים השונים של האמייל.


 


 למי שלא מזהה השבלונות שהכנתי היו ההר והירח (ריבוע תחתון מצד שמאל) שהם מתוך
The Nightmare Before Christmas - סרט אנימציה שטים ברטון כתב. השבלונה השניה היתה סילואט של מרי פופינס (ריבוע עליון מצד שמאל), והשבלונה השלישית (ריבועים מצד ימין) היתה החיוך של החתול של אליס (Alice in wonderland). 

השכבה הראשונה שהנחנו על הפלטת מתכת היתה צבע רקע, מעל שמנו את השבלונה ופיזרנו צבע אחר וזה מה שיצא. בין שכבה לשכבה הפלטה נכנסה לתנור.


 


תרגיל נוסף שהיה לנו היה לצייר עם אמייל. יש צבעי אמייל שמגיעים בגרגירים אותם מערבבים עם שמן שהופך אותם לצבע נוזלי שאיתו אפשר לצייר בעזרת מכחול. חוץ מהריח הנוראי של השמן (שמן לבנדר) הטכניקה הזו היה האהובה עלי ביותר.




גם פה נתתי לטים ברטון להשפיע עלי ולהיות מקור השראה לציורים, כאן אתם יכולים לראות את הציורים לפני שהם נכנסו לתנור. בציור אחד החלטתי לצייר את הכובען המשוגע מ-אליס בארץ הפלאות. 


 


בפלטה השנייה בחרתי שוב בסרט The Nightmare Before Christmas כהשראה





אחרי הרבה שכבות של צבע, כשבין שכבה לשכבה המתכת נכנסה לתנור, אלה היו התוצאות

 


טכניקה נוספת שלמדנו היתה צריבה של מתכת. מה זה אומר צריבה? לוקחים מתכת שמים אותה בנוזל ש"אוכל "אותה וצורב אותה לעומק. ככל שהמתכת שוהה יותר זמן בחומר היא נצרבת יותר.

כל אחת נתבקשה לקחת פלטות מתכת בגודל 5 ס"מ על 5 ס"מ ולצייר עליה עם חומר מגן, סוג של זפת שחורה. החומר הזה מגן מפני המתכת כדי שלא תיצרב וכך בעצם אפשר לצייר כל מיני ציורים. כמו שכבר הסברתי קודם, הקורס הזה היה אחד האוהבים עלי בגלל הצבעים הנפלאים של האמייל. לכן בשלב הזה החלטתי לנצל את החמידות והיופי שלהם ולצייר... קאפקייקים!


כך הפלטות נראות לפני צריבה





את הפלטות המצוירות שמנו בכלי עם נוזל הצריבה ונתנו לו לעבוד. לאחר הצריבה, החלקים החשופים של המתכת שקעו והחלקים השחורים, של הציור, נשארו גבוהים. ניקינו את המתכת מאותו חומר הגנה שחור וכל מה שנותר לעשות הוא למלא את החלקים השקועים בצבע.


אין לתאר את הכיף והאושר שיצא לי להכין קאפקייק צבעוניים, מקושטים ושמחים שכאלה וזה מבלי לבלות דקה במטבח!


 





את טכניקת הצריבה אפשר לעשות בכמה דרכים, וחוץ מהחומר השחור שמגן על המתכת מצריבה ישנם גם חומרים אחרים שמגנים על המתכת מפני צריבה. אחד מהם הוא דף כחול מיוחד, עליו ניתן להדפיס כל ציור, הדפסה צריכה להתבצע במדפסת לייזר. לאחר ההדפסה צריך להעביר את הציורבעזרת חום למתכת ולתת לאותו דף כחול להגן על המתכת מהצריבה.

כאן מצד ימין אתם יכולים לראות את הדף צמוד למתכת ומצד שמאל אפשר לראות כבר את המתכת צרובה אחרי שניקיתי ממנה את הדף הכחול. 


אתם לא טועים, שוב אפשר לראות את אליס מארץ הפלאות, קופצת לבקר בעבודות שאני עושה, בתוך התפוח אפשר לראות מצד ימין את הארנב ומצד שמאל את אליס. 





טכניקה נוספת של מילוי חלל היתה הפוכה מטכניקת הצריבה, הפעם לא "הורדנו" גובה מהמתכת אלא "הרמנו" גובה מהמתכת. 

שוב לקחנו פלטת מתכת קטנה והצמדנו לה פסים דקים של מתכת שנתנו גובה ומקום להנחת האמייל. לצערי אין לי תמונה של השלב הזה, אבל אתם יכולים לראות את התמונה הבאה, שם פסי המתכת יחסית בולטים וניתן לראות אותם.



כך נראות שתי הפלטות השונות שהכנתי באותה טכניקה. כל פעם ממלאים עוד קצת אמייל, מכניסים לתנור כדי לתת לאמייל להיצמד לשכבה שמתחתיה וממשיכים. לבסוף אחרי שממלאים את הכל משייפים את המתכת והאמייל כדי שיהיו זהים בגובה. 

גם פה אפשר לראות שהחלטתי ללכת על איורים צבעוניים. באחת פרח ובשניה ינשוף שנח לו על ענף.







אחרי שסיימנו לעבוד על הפלטות עם החוטים, נתבקשנו להכין תכשיט קטן באותה טכניקה. הקורס הזה נתן לי אפשרות לפנות לכל הדברים החמודים שאני אוהבת וליישם אותם בקורס הזה והפעם בחרתי בפרפר




הפרפר עשוי מכסף, מאחור מנגנון הסיכה, הוא צבוע באמייל סגול והחלק הפנימי שלו הנחתי עיגולי מתכת שבכל אחד מהם שמתי אמייל בצבע שונה. 

החלק האחורי של הסיכה

אין ספק שהקורס הזה נתן לי דרור וחופש להשתמש בדימויים האהובים עלי ובצבעוניות שלא נגמרת :) 



לעבודה האחרונה ופרויקט הסיום של הקורס נתבקשנו להכין תליון או סיכה שתוקדש למישהו. אני החלטתי מיד להביע את אהבתי למשפחה שלי והחלטתי לעשות משהו שיוקדש להם. 

בפרויקט השתמשנו בדקאלים, דקאלים הם "מדבקות מים", הם פועלים כמו קעקוע זמני. זהו ציור/דימוי שמודפס על נייר, במקרה שלנו הדפים הודפסו בצבעי אמייל שמגיבים לחום התנור. הדף שעליו הם מודפסים מוגן עם שקף אותו מסירים לפני שמניחים אותו במים. אחרי כמה שניות במים, הדימוי/ציור מופרד מדף הנייר, את הדימוי מניחים על האמייל, מוודאים שאין בועות אויר, נותנים לו לנוח 24 שעות ומכניסים לתנור. בתנור הדימוי המודפס, בצבעי אמייל, "נדבק" לשכבת הבסיס עליה הוא הונח.  


אני החלטתי להכין סיכה לכל אחד מבני המשפחה הקרובה שלי: אמא, אבא, אחי ואשתו ואחותי.

מצאתי דוגמא של סיכה (ויקטוריאנית?) והתחלתי לנסר..




ולנסר..




ולנסר..




ולנסר..





ולנסר..

 המתכת מנוסרת לפי הנייר שהדבקתי עליה


עד שהיו לי 4 בסיסים לסיכות






את המתכת כמובן שציפיתי באמייל, כדי שיוכל "לתפוס" את הדאקלים. בחרתי בצבע בהיר כדי שהדקאלים יהיו בולטים באופן יחסי למול האמייל הבהיר.


הדימויים שהדפסתי על הדף היו תמונות של כל אחד מבני המשפחה ובנוסף איורים חמודים אחרים שקישטו את הסיכה.





מימין - אמא
משמאל - אבא



מימין - אחותי
משמאל - אחי ואשתו

רגע לפני שנגמר הקורס ועוד נשאר לי כוח החלטתי להכין עוד כמה פריטים קטנים, הם עוד לא מוכנים אבל אפשר להבין מה הם אמורים להיות, כל אחד מהם הוא סיכה. 



זוג סיכות, מרי פופינס (שאהבתי את דמותה עוד מהשבלונה בתרגיל הראשון) ובועה של דיבור שעוד לא נרשמה בה מילה/טקסט.




וזוג סיכות נוסף, הפנתר הורוד ובועה של דיבור שלא נרשמה בה מילה/טקסט.





תמונות נוספות של התכשיטים ועבודות נוספות שלי, תוכלו למצוא בפליקר שלי:


מקווה שנהנתם

רוני