‏הצגת רשומות עם תוויות תכשיטים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תכשיטים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 7 בנובמבר 2014

יום צילומים

בחודש אוגוסט האחרון סיימתי 4 שנות לימוד של תואר עיצוב תכשיטים בשנקר. 4 שנים בהם למדתי המון דברים הסתיימו להן בפרוייקט גמר, הגשה מלאה בהתרגשות ותערוכה אחת לצל המלחמה שהתחוללה פה בקיץ. לכל מי שביקר בתערוכה, אני מודה לכם שבחרתם לבקר בה ושבאתם לראות על מה עמלתי במהלך השנה האחרונה. למי מכם שעוקב אחרי כבר מכיר את פרוייקט הגמר שלי, ולמי שלא הנה כמה מילים עליו: הפרוייקט שלי עוסק במתן הזדמנות שניה. אני מאמינה שלכל אדם וחפץ מגיע הזדמנות נוספת. גם אחרי כישלון או אכזבה יש תמיד את האפשרות להוכיח את עצמך מחדש. בפרוייקט הזה לקחתי ספרים ישנים, כאלה שכבר שינו את הצבע שלהם, ספרים עם היסטוריה וחיים ארוכים, ספרים שאנשים עמדו לזרוק לפח כי כבר לא מצאו בהם שימוש או צורך. לקחתי את הספרים האלה ונתתי להם חיים חדשים, הפכתי אותך לתכשיטים נחשקים.

לכל מי שרוצה לקרוא עוד על הפרוייקט שלי ועל תהליך העבודה, מוזמן לקרוא ב-2 רשומות נוספות:

לאחר פירוק התערוכה החלטתי שאני רוצה לתת תשומת לב מלאה לתכשיטים שלי ולקחת אותם ליום צילום מכובד. בשנקר אמנם למדתי הרבה על עיצוב, טכניקה ויכולת עבודה מול חומרים שונים אבל לא למדתי איך לעשות הרבה דברים אחרים. לא ידעתי מהיכן להתחיל לארגן את היום צילום הזה ומה אני רוצה להוציא ממנו. כל השנה עיצבתי את התכשיטים אבל לא תמיד דמיינתי ברקע את האישה שמיועדת לענוד אותם. החלטתי להתחיל את החיפוש במציאת צלמת. לאחר תשאול חברים בפייסבוק ושיטוט בין אתרים של צלמים שונים הגעתי ל-לילך אוזן . מהרגע הראשון לילך הצליחה להבין שמדובר בחוויה ראשונה עבורי ושאני צריכה את עזרתה. לילך עזרה לי לסדר את המחשבות שהתרוצצו לי בראש וביחד הגענו לקונספט ליום הצילום, היא עזרה לי למצוא את אלה רן הדוגמנית המהממת שדיגמנה את התכשיטים שלי ואת לילך בלום שאיפרה וסדרה את השיער של אלה. 

כמה תמונות מאחורי הקלעים של יום הצילום:

 
אחד הדברים שהיו הכי חשובים עבורי ביום צילום הזה היה שהוא יהיה שמח. רוב המגזינים שדפדפתי בהם כדי לקבל השראה הראו דוגמניות כועסות, עצובות או סתם נטולות חיוך. חלק מהקונספט של התכשיטים שלי הוא משהו חיובי, מחייך ואופטימי וככה רציתי שהדוגמנית שלי תראה. אני לא אאריך במילים אבל כן אשתף אתכם בהרבה תמונות.


סיכה וטבעת
שתי טבעות
שרשרת וצמיד
פריט כתף
טבעת ושרשרת
טבעת וסיכה
סיכה
שלוש טבעות
סיכה
צמיד וטבעת

יום הצילומים הזה היה מרגש עבורי, הוא היה החותם הסופי שחתם את השנת הלימודים האחרונה שלי. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולומר שוב תודה לבנות שהיו חלק מיום הצילומים הזה, לילך, אלה ולילך :) תודה שהפכתם את היום הזה ממלחיץ למרגש ומהנה במיוחד!

בתום יום הצילומים, השארתי ללילך את התכשיטים שלי כדי שהיא תוכל לצלם אותם כשהם מונחים על השולחן, כשהם לא על גוף דוגמנית. יש שיאמרו שהצילומים האלה לא מעבירים את מטרת התכשיט ולא תמיד אפשר להבין מתמונות כאלה לאיזה חלק בגוף התכשיט מיועד, אבל אני כל כך אוהבת את הנראות של שכבות הדפים של הספר והשילוב שלהם עם הצבע והמתכת. 

פריט כתף
פריט כתף
פריט כתף
שרשרת
שרשרת
סיכה
סיכה
סיכה
סיכה
צמיד
צמיד
צמיד
טבעת
טבעת
סיכה
סיכה
סיכה
סיכה
טבעת

מקווה שנהנתם כמוני, אתם מוזמנים לשתף ולהראות לכל מי שנראה לכם שזה יעלה לו חיוך על הפנים. 
לתמונות נוספות ועוד עבודות שלי אתם מוזמנים לקפוץ לאתר שלי: http://www.ronistwist.com
שיהיה סופ״ש מקסים לכולם

רוני

יום ראשון, 20 ביולי 2014

זה באמת נגמר - עוד קצת מפרוייקט הסיום שלי

השבוע נגמרו להן 4 שנים של לימודים במכללת שנקר במחלקה לעיצוב תכשיטים. ביום חמישי האחרון השתנה הסטטוס שלי והפכתי מ״סטודנטית״ ל״בוגרת״. אחרי שלושה ימים בהם, כל אחת מבנות השכבה הגישה את הפרוייקט שלה, החלה התערוכה שסיכמה את השנה האחרונה שלנו. 
להגשות שלנו הגיעו כל מיני מעצבים, אמנים ואורחים שנתנו את הביקורת שלהם להגשה שלנו. היינו צריכים להציג את תהליך העבודה שלנו, המחקר ואת התוצרים של העבודה לאורך השנה. 

אני הייתי השניה שהציגה והגישה את העבודה שלה, זה היה מרגש מאוד ומרענן לקבל ביקורות מאנשי עיצוב שלא היו המורים והמרצים שלנו. הם לא הכירו אותנו ונתנו ביקורת למה שעמד מולם, לעבודות ולא לנו. לימודים במוסד אקדמי שמלמד עיצוב יכולים להיות קשים, בכל קורס עומדים לביקורת שלפעמים יכולה להיות קשה. לא פעם הרגשתי כאילו הביקורת היא אישית ולא ממש קשורה לעבודה הקשה וההשקעה שנעשתה. במקרה של ההגשות של פרוייקט הגמר, היה ברור שהביקורת היא כלפי העבודה בלבד.

בהתרגשות רבה, לב פועם והרבה גאווה בפרוייקט שלי הגשתי אותו. הקשבתי בהאזנה מלאה לכל מה שנאמר לי ולקחתי לתשומת ליבי. התרגשתי מאוד כאשר דורון אשכנזי (מעצב אופנה) נתן את הביקורות שלו, שהיתה חיובית שריגשה אותי עד דמעות. 

על הפרוייקט שלי, ״Second Chance", כבר סיפרתי לכם בפוסט הקודם. באותו פוסט גם הזמנתי אתכם לאתר החדש שלי Roni - Jewelry With a Twist וכמובן גם לתערוכה הגמר של המחלקה שלי ושל מחלקות נוספות בשנקר.

לכל אלה שלא יגיעו לתערוכה, וגם לאלה שכן, הנה כמה תמונות של חלק מהתכשיטים שהכנתי בפרוייקט גמר שלי. תמונות נוספות יגיעו בהמשך אחרי שהתערוכה תיגמר ואני אוכל לצלם את כל התכשיטים שלי כפי שמגיע להם :) 



טבעת


 התמונות האלה צולמו בספריה העירונית ברעננה, תודה שנתתם לי לצלם את העבודות באווירת הספריה. 


טבעת
טבעת

טבעת

שתי סיכות וטבעת

שתי סיכות וטבעת

סיכה

סיכה

טבעת

סיכה


סרטון קצר שמציג את אופן העבודה שלי עם הספרים : 



התמונות הבאות צולמו ע״י יוני שור והן מופיעות בקטלוג שהוצא לכבוד התערוכה שלנו. 

צמיד

סיכה

סיכה


סיכה

טבעת וסיכה

טבעת

סיכה


עדיין לא סיימתי לספר לכם על כל מה שלמדתי ועשיתי בשנקר ואני מבטיחה להמשיך לספר ולשתף אתכם. 
מבטיחה גם להמשיך ולדווח מה הולך לקרות הלאה, לאן אני הולכת מפה. אבל בינתיים אני אקח לעצמי כמה ימי חופש ואנסה לעכל את העובדה שסיימתי את התואר הזה. אני זוכרת טוב מאוד את היום בו קיבלתי את המכתב שעדכן אותי שהתקבלתי ללמוד ב״שנקר״, כאילו זה היה אתמול, ייקח קצת זמן להבין שהתקופה הזו נגמרה. 

כמו תמיד, מקווה שנהנתם.
אתם מוזמנים לראות תמונות ועבודות נוספות שלי באתר החדש שלי:

http://www.ronistwist.com

יום שלישי, 17 בדצמבר 2013

יש פה חלון :)

ייתכנו כמה סיבות שבזכותם הגעתם לעמוד הזה, אחת מהן היא אולי כי ראיתם את החלון ראווה שלי שנמצא במכללת שנקר (רחוב אנה פרנק 12, רמת גן, בניין פרניק) וסרקתם את הברקוד שמופיע בו.




אני אציג את עצמי, קוראים לי רוני ארצי ואני סטודנטית במחלקת עיצוב תכשיטים בשנקר. בבלוג הזה אני כותבת על הקורסים השונים שעברתי בשנקר ועל תהליך העיצוב של כל אחד מהתכשיטים שלי.
כאן תוכלו לקרוא על תהליך העיצוב של תכשיטי האופנה, תכשיטי פלסטיק, תכשיטי 2 גרם כסף וזהב ועוד רבים אחרים מהתכשיטים שלי שחלקם בתצוגה של חלון הראווה וחלקם לא. תמונות ותכשיטים נוספים שלי אתם יכולים לראות באלבום ה-Flickr שלי.

לכל שאלה, בקשה או הזמנה אתם מוזמנים לפנות אלי במייל roni.artzi@gmail.com  

הרבה אנשים שואלים אותי מדוע פתחתי בלוג ולמה הוא נועד? יש לי כמה תשובות, האחת היא שזו דרך נוחה עבורי להסביר ולהראות למשפחה, חברים שלי וכל מי שמתעניין, מה אני לומדת ומעצבת. לפעמים קצת קשה להסביר מדוע שיעורי הבית שלי במחלקת עיצוב בשנקר היא לצלם דברים משונים ברחוב או ליצור אובייקט מנייר/קרטון או מדוע אני צריכה ומבקשת תקליטים ישנים לפרויקט הבא שלי. כל רשומה בבלוג הזה מסבירה על תהליכי עיצוב  בקורסים השונים ואת תהליך העבודה שלי עד לתכשיטים הסופיים וההגשה שלהם. סיבה נוספת שבגללה פתחתי את הבלוג היא כדי לתעד את השנים שלי בשנקר, עוד כמה שנים קדימה כשארצה להיזכר או לשתף אני אוכל בקלות לראות ולהיזכר.

אז אחרי ההקדמה הזו, זה הזמן להסביר על הקורס הנוכחי - קורס חלונות ראווה. בשנה הרביעית והאחרונה בשנקר אחד הקורסים הוא קורס חלונות ראווה. זהו קורס שבו אנחנו מתמודדים עם אופן התצוגה של קולקציות התכשיטים השונות שעיצבנו במהלך 3 השנים הראשונות בשנקר בחלל שהוא חלון ראווה. 

הבקשה של המנחים שלנו היא ליצור, לבנות ולעצב את החלל שבו יוצגו התכשיטים באותו קו עיצובי שבו אנחנו מעצבים את התכשיטים שלנו. עיצוב החלון צריך לייצג את האופי שלנו כמעצבים.

זה קורס שמתחיל בהצגת כל התכשיטים של כל אחת מאיתנו שעוצבו ויוצרו במהלך 3 השנים,  הכל מונח על שולחן אחד גדול וכל אחת מאיתנו צריכה להבין מה מאחד את כל העיצובים ואת האופי שלנו כמעצבים. במהלך השנים בשנקר יש קורסים שונים ומגוונים שאינם זהים בבקשות שלהם ובתהליך ושיטת העבודה ולכן במבט ראשון לא תמיד אפשר להבין מה הקשר בין כל האובייקטים שעיצבנו במהלך השנים. פעם זה עיצוב משקפיים, שח-מט, סיכות ועגילים, עיצוב עם אמייל או עבודה בעץ  מה יכול לקשר בין כולם? 
במבט כולל על המגוון הגדול של הדברים אפשר להבחין מה מאפיין את כל אחד ואחת מאיתנו.

בשיעור הראשון הצגנו את המגוון הגדול של התכשיטים ולצידם 3 אובייקטים חדשים שהכנו עבור השיעור, אובייקטים שמייצגים את המכלול שהופיע על השולחן.




אלו 3 האובייקטים שהכנתי לשיעור

אובייקט מס' 1 מקרטון ביצוע
  אובייקט מס' 2 מנייר קראפ 
  (Tissue Paper)
אובייקט מס' 3 מספר קריאה


אחד המאפיינים שחזר על עצמו בעיצובים שלי היה צבע, היה ברור לי שצבע יהיה מאפיין שגם יופיע בחלון ראווה שלי. האובייקט שהכי עניין אותי היה הראשון, זה עם הרקע הצהוב. התרגיל הבא שנתנו לנו היה להגדיל את הרעיון שלנו לגודל גדול יותר ומוחשי ולנסות לעשות נסיונות שונים עם אותו רעיון. 

וכך לקחתי את רעיון החלוקה לקוביות עם פסים והגדלתי אותו


התכשיטים תלויים על הקיר בכיתה 
במקביל לצבע הצהוב עשיתי נסיונות אחרים עם צבעים אחרים, כדי לראות איזה צבע יותר מתאים להיות רקע לתכשיטים שלי, אני כמעט הייתי בטוחה שצהוב הוא הצבע המתאים, כשבשיעור הציעה לי אחת המנחות לבדוק את הצבע הכחול. 


חלק מהתכשיטים על רקע צהוב

חלק מהתכשיטים על רקע כחול

 רק אחרי שניסיתי הבנתי שכחול באמת נותן רקע יותר מחמיא לרוב התכשיטים, הרבה יותר מצהוב. 

אז כחול..



מניפת צבעים בגוונים כחולים








 קורס חלונות ראווה הוא קורס קצר, כל שנה ד' מחולקת לקבוצות של 5 אנשים, כל קבוצה מקבלת 3 שיעורים (שלושה שבועות) ובשבוע החמישי ישנה הגשה. הזמן קצר והמלאכה מרובה וצריך להגיע לפתרונות ורעיונות נכונים בזריזות.

השלב הבא היה קומפוזיציה ורעיון איך לבנות את החלון. החלטתי במקום לעשות חלוקה עם פסים על רקע צבעוני, לבנות קוביות עם עומקים שונים שבכל אחת מהקוביות תהיה רקע לקולקציה. הרקע של הקוביות יהיה בגווני הכחול שונים.

כדי להחליט על קומפוזיציה וסידור התכשיטים, הדבקתי עם מסקינטייפ על הרצפה בבית את השרטוט של החלון שאני מעוניינת לבנות, בגודל זהה לארון, אחד על אחד, כהדמייה לחלון שאני אבנה בהמשך. כמות התכשיטים והאובייקטים של כל אחת מאיתנו היא גדולה ביותר, וכמו כולן גם אני הייתי צריכה לברור ולהחליט איזה מהתכשיטים יגיע לחלון ואיזה מהם ישאר ארוז בבית. 


התכשיטים על הרצפה בסלון

אחרי שהחלטתי על רעיון הקוביות ניגשתי עם המידות של החלון למחשב והתחלתי לתכנן. שרטטתי את כל הרעיון בתוכנת תלת-מימד וידעתי בדיוק מה מידות העץ שאני צריכה כדי לבנות את התצוגה שלי.

למען בניית הארון הזה גייסתי את אבא שלי, ואני חייבת להודות ולציין שיש לי מזל גדול שהיה לי מישהו שיכול היה לעזור לי לבנות וליצור את העיצוב הזה. ניגשתי עם אבא למחסן עץ באיזור התעשייה ברעננה, רכשנו שם פלטות עץ, ומשם עברנו לנגר שחתך לי את העץ לפי המידות שביקשתי. 27 חתיכות עץ בגדלים שונים, קניה גדולה של מסמרים וברגים ואפשר להתחיל לבנות את הארון תצוגה.





התכנון היה מדויק, אם יורשה לי לציין, וכך ביומיים בנינו קוביה קוביה, מחוברות אחת לשניה.
גודל החלון, הוא 205 ס"מ גובה על 125 ס"מ רוחב. 

אני ואבא בונים את הארון תצוגה


ארון התצוגה בנוי

אחד הדברים החשובים בקורס הזה הוא לדעת להציג את התכשיטים שלנו בצורה שמחמיאה להם. אחד הגורמים שמשפיעים על כך הם התאורה. בחלק העליון של הארון השארתי מקום ל-3 נורות לד שיאירו את הארון. נורות הלד הן בצבע צהוב, הצבע הלבן פחות מחמיא לתכשיטים ופחות התאים לרקע הכחול שבחרתי. בהמשך כשהתגלה לי שהנורות האלה לא מספיקות , הוספתי פסי לד שאפשר לראות בתמונות של הארון המוכן.


החלק העליון של הארון והתאורה


בדיקת תאורה של הארון

הארון בנוי מקוביות בעומקים שונים שאח"כ נצבעו בגוונים שונים של כחול, בנוסף לכל הקוביות האלה הוספתי 2 קוביות נוספות בעזרת צבע בלבד.


סימון הקוביות שיעשו בצבע


אפשר להתחיל לצבוע


שכבת צבע ראשונה 

הדבר הבא שהיה חשוב לתכנן זה איך אני אעמיד את התכשיטים בארון תצוגה. כל מאפיין בתצוגה הוא חשוב ואמור להתאים לקונספט הכללי של העיצוב. ולכן החלטתי לעשות דיבלים ריבועיים מעץ שאותם אני אחבר לגב הקוביות ועליהם אני אניח את התכשיטים. כמו פס ייצור, לקחתי לייסטים מעץ ב-2 מידות שונות והתחלתי לנסר לחתיכות קטנות, לקדוח ולטפל בקצוות של כל אחד מהדיבלים.



קידוח הדיבלים כהכנה לחיבור לגב התצוגה

הארון מוכן וצבוע ב-2 שכבות של צבע, ישנה תאורה ועכשיו כל מה שנותר היה לחבר את הדיבלים שהכנתי לגב התצוגה ולהעמיד את התכשיטים.


העמדת התכשיטים על הדיבלים מעץ



וככה בלי לשים לב, 5 שבועות של עבודה קשה עברו ועכשיו אני עם ארון תצוגה שמופיע בכניסה לבניין של שנקר. עוד משנה א' כשהייתי עוברת בבניינים השונים ורואה את החלונות של שנה ד', חששתי מהרגע הזה, מהרגע שבו אני אצטרך לבנות ולייצר ארון תצוגה משלי. כזה שייתן רקע טוב לתכשיטים, עם תאורה נכונה. ארון שאני אהיה גאה לעמוד לצידו ולהציג אותו כשלי. 

אלו היו 5 שבועות של לחץ וטירוף, חוסר שינה וחוסר רצון לאכול. 5 שבועות שבהם הטרפתי את המשפחה והסובבים אותי ונתתי את כל כולי לחלון הזה. אני שלמה וגאה בתוצר שעומד שם בכניסה לבניין. אני יודעת שנתתי את כל כולי. 

אני מזמינה את כל מי שלא ראה, להגיע למכללת שנקר (רחוב אנה פרנק 12, רמת גן, בניין פרניק) החלון מוצג בכניסה של הבניין מ-18.12.2013 ועד 12.01.2014.




כמו תמיד, אני מקווה שנהנתם לקרוא על התהליך העבודה שלי ועל החוויות שלי מהקורס. 


תמונות נוספות של התכשיטים ועבודות נוספות שלי, תוכלו למצוא בפליקר שלי:


מקווה שנהנתם

רוני